היופי המרהיב של לנסויש מרניינסס
דיונות חול בהירות המקיפות לגונות צלולות, נהר עצום שמימיו שחורים ויער עבות. את כל הנופים האלו ועוד תוכלו למצוא בפארק הלאומי של לנויש מרניינסס (Lençóis Maranhenses). הנוף המדברי של הפארק לנסויש מרניינסס מזכיר את הירח ומשתנה עם העונות כשהלגונות מתמלאות עם מי גשמים וכאלו מתייבשים צומחים במקומם פרחים צבעוניים.
לנסויש הוא אחת מהפנינות הנסתרות של ברזיל הפארק ממוקם בצפון מזרח ברזיל ונותר בתולי יחסית בגלל המיקום הנידח שלו שמקשה על הגעה של תיירים רבים. שדה התעופה הקרוב ביותר הוא סאו לואיס (Sao Luis) אבל רוב הסיכויים שתגיעו בנסיעה מג׳רי קוואקרה. למסלול של 9 ימים בשני היעדים הקסומים האלה לחצו כאן.
העיירות הכי קרובות לפארק הלאומי הן בריירינייאס (Barreirinhas) וסנטו אמארו (Santo Amaro) ובתוך הפארק יש כפר קטנטן שנקרא אטינס (Atins) לעוד מידע על לינה ומלונות בלנסויש לחצו כאן.
פעילויות וסיורים
בפארק תוכלו למצוא סיורים של יום או חצי יום, טרקים, וסיורי באגי. הפארק מתחלק ללנסויש הגדול ( Grande Lençóis) ולנסויש הקטן( Pequenos Lençóis) הפארק הגדול הוא ענק והסיורים שם נעשים במין וואן ספארי כזה. הפארק הקטן הוא המקום שבו תוכלו לנהוג בעצמכם בטרקטורנים. הנופים הם די דומים- דיונות ולגונות.
אחד הסיורי יום הכי כיפיים הוא סיור בו תוכלו להינות מהפארק תוך כדי נהיגה על טרקטורון. שני אנשים יכולים להיות בכל טרקטורון ועדיף באמת לצאת לסיור בזוגות כדי שתוכלו להחליף וכל פעם ינהג מישהו אחר. הדיונות בפארק הקטן הם יותר זהובות כאלה ויותר קל לנהוג עליהן והצבע של הלגונות יותר שקוף (בשונה מהלגונות בצבעי טורקיז בפארק הגדול). האיזור שבו אתם הולכים לנהוג הוא לא עצום כמו הפארק הגדול וזה הופך את הסיור לקל יותר.
החלק העיקרי של הפארק הוא ענק והדיונות שם לבנות ממש. הלגונות גדולות יותר ובגוונים כחולים, ירוקים וטורקיז. החלק הזה של הפארק יותר מתאים לנסיעה בוואן סאפארי כזה כשאתם בעצם יושבים במושבים האחוריים.
חלק מהסוכנים ינסו לשדל אתכם לצאת לפארק הגדול עם נהג טרקטורון – אל תעשו את זה. הפארק משתרע של שטח עצום של אלפי דונמים והמרחק בין כל נקודת עניין פשוט ענק. מה שיקרה זה שתבלו שעות בנסיעה במושב האחורי של הטרקטורון, שהוא לא ממש מושב, תוך כדי שאתם מחזיקים במוטות ברזל בצדדים כדי לא לעוף. זוהי נסיעה מעייפת ובאיזשהו שלב הופכת למשעממת. אתם יכולים לקרוא עוד על החוויה שלנו כשעשינו את הטעות הזאת פה.
בסיור הזה אתם תסעו לפארק הלאומי ובקשרו ב3 לגונות מדהימות כשהלגונה הכחולה היא האחרונה מהן. כל הלגונות יפייפיות ואנחנו נהננו מכל אחת מכן.
הרכב ייקח אתכם ללגונה הראשונה ומשם יהיו לכם 5-10 דקות הליכה לל2 הלגונות האחרות. ההליכה די קלילה ואם חם מדי אפשר לטבול את הרגליים בלגונה הקרובה.
אנחנו עפנו על הסיור הזה. זאת הייתה הפעם הראשונה שחווינו את לנסויש והנוף המרהיב של הלגונות לא עייף אותנו, רק רצינו עוד ועוד. אבללל הדרך חזור הייתה סיוט כי נאלצנו לנהוג דרך ״מיני לגונות״ עם מים חומים מסריחים ונקתענו עם הרכב בתוך אחת מהם והמים פשוט חדרו לרכב. לקח לי 20 דקות אח״ במלון לשטוף מעצמי את הזוהמה. אבל אני חייבת לציין שאם היינו נוסעות בספסלים האחוריים שמחוברים לג׳יפ זה לא היה כזה נורא כי הם היו גבוהים יותר. אבל לצערנו נסענו בתוך הג׳יפ עצמו. אבל זה סיכון שצריך לקחת אם אתם נוסעים בזמן או מיד אחרי העונה הגשומה.
פרטים: יציאה מבאריירינייאס (Barreirinhas) סיור הבוקר עוזב בין 9 ל10 בבוקר ואוספים אתכם מהמלון/פוסאדה. סיורי הצהריים עוזבים בסביבות 14:00-15:00 גם מהמלון.
מחירים: 85-100 ריאל.
רמת קושי: קליל, מתאים לכולם, כולל ילדים. לאנשים עם בעיות ברכיים- פשוט לעשות הכל בזהירות.
לגונה בוניטה (לגונה יפה) ממוקמת מתחת לדיונה בגובה של 50 מטר כך שזו הנקודה המושלמת לצפות בשקיה. לא עשינו את הסיור כי היה מעונן מאוד אבל בהחלט רצינו.
פרטים: יציאה מבאריירינייאס (Barreirinhas) סיור הבוקר עוזב בין 9 ל10 בבוקר ואוספים אתכם מהמלון/פוסאדה. סיורי הצהריים עוזבים בסביבות 14:00-15:00 גם מהמלון.
מחירים: 85-100 ריאל.
רמת קושי: קליל, מתאים לכולם, כולל ילדים. לאנשים עם בעיות ברכיים- העלייה מהלגונה למעלה לדיונה יכולה להיות מאתגרת.
זאת הייתה הפעילות המועדפת עליי בלנסויש. היה קצת יקר אבל בהחלט שווה כל ריאל. בטיסה שעשינו מעל הפרק התגלה היופי המרהיב של המקום הזה.
הטיסה נעשית במטוס פצפון שמתאים ל4 אנשים כולל הטייס ויש כמה מסלולי טיסה שאפשר לבחור ביניהם: הראשון הוא מעל הלגונות ודיונות, שהוא בהחלט נוף מדהים. השני קצת יותר מגוון עם דיונות, לגונות, נקודות המפגש של הנהר, הנהר עצמו והיער. יש גם טיסות ארוכות יותר אבל הן יקרות יותר.
אנחנו בחרנו במסלול השני כי הוא כלל את כל מה שיש לראות וזה היה פשוט מטריף. אפחדתי ממש שאני אקיא ואהיה מסוחררת כל הטיסה כי יש לי בחילות לפעמים אבל אני חייבת להגיד שהטיסה הייתה נוחה ממש כמו טיסה רגילה. עדיין, אם אתם רגישים ממש אז קחו את זה בחשבון.
צפו בטיסה שלנו כאן:
נכון לזמן הטיול שלנו יש רק 2 סוכנויות שעושות את הטיסות:
Voar Fotografia Area- 380 R$
+55 98 8264-2945 / +55 98 9101-4672
AvaTurismo- 400 R$
+55 98 8287-1854
פרטים: איסוף מהמלון הטיסות יוצאות רק כשהראות אופטימלית טיסה של 30 דקות.
מחיר: 350-400 ריאל לאדם (מינימום שני אנשים) 3 אנשים נכנסים במטוס (חוץ מהטייס).
הסיור הזה ייקח אתכם בסירה לנקודות שונות. תעשו בוואסוראס (Vassouras) ותבלו עם קופים, בכפר של מאנדאקארו ( Mandacaru) בו תראו את המגדלור ולבסוף בחוף קאבורה ( Caburé). במהלך העצירה לארוחת צהריים תוכלו גם להשכיר טרקטורון ולהוג באיזור.
פרטים: איסוף בבית המלון יציאה סביב השעה 8:00 וחזרה לפני השקיעה.
מחיר: 80 ריאל לסיור. 50 ריאל לטרקטורון (2 אנשים יכולים לנהוג בו).
אופציה נוספת לראות את כל הלגונות, בעלי חיים, הנהג והכפר היא בטרק של 3-4 ימים.
מזג אוויר בלנסויש- מתי לנסוע ללנסויש?
מזג האויר בלנסויש הוא חשוב ביותר כי הוא משפיע על הנוף כולו. במהלך העונה הרטובה הלגונות מתמלאות ובזמן העונות היבשות יש פחות מים ופרחים צבעוניים מקשטים את השלוליות השטוחות.
העונה הרטובה- ינואר/פברואר- מאי
העונה היבשה– מאי- דצמבר
הזמן הטוב ביותר לבקר בלגונות:
הזמן הכי טוב לבקר הוא לאו דווקא באעונה הזאת או הזאת אלא בין אפריל לספטמבר כשיולי אוגוסט הם שיא העונה ובספטמבר מתחילה עונה גלישת הקיט. במהלך החודשים האלה הלגונות מלאות אבל לא גשום ממש אז אתם יכולים ליהנות מהן. במלך ינואר מתחיל לרדת גשמים כבדים כך שאתם יכולים לראות את הלגונות כשהן מלאות אבל יכול להיות שלא תצליחו להגיע בגלל הגשמים.
אנחנו נסענו במרץ והלגונות היו מלאות ויפייפיות. הבעיה הייתה בחזור מהאפרק תמיד היינו צריכה לחצות שלוליות ואגמים קטנים שנוצרו מהגשם ואפילו נתקענו בהם. וגם לפעמים היה קצת מעונן וירד גשם איזה שעה שעתיים כל יום. אבל זה לא ממש הרס את הטיול שלנו.
איך להגיע ללנסויש
לא הכי קל בעולם להגיע ללנסויש וזה עשוי להיות סיפור יקר כי ההגעה כוללת טיסה פנימית בברזיל. אבל המיקום הנידח הוא בדיוק מה שעוזר לשמר את היעד האקזוטי הזה והמקום עדיין לא מתוייר יתר על המידה.
שדה התעופה הקרוב ביותר ללנסויש הוא בסאו לאויס (São Luis ) משדה התעופה מחכה לכם נסיעה של 4 שעות בג׳יפ/וואן נוחים עם עצירה לאכול. העלות היא בערך 70 ריאל.
הרבה מטיילים משלבים את הביקור בלנסויש עם ביקור בג׳רי קוואקרה שנמצאת במרחק של 7-8 שעות נסיעה. הנסיעה מג׳רי עולה בסבביות 200-250 ריאל לאדם בג׳יפים של 4-6 אנשים. למסלול טיול של 9 ימים שמשלב את שני היעדים בצורה אולטימטיבית לחצו כאן.
אני ממליצה על המסלול הבא אם רוצים לשלב בין ג׳רי ללנסויש:
טוסו לפורטלזה >סעו בטרנספר לג׳רי (5 שעות) ושהו במקום כמה ימים >סעו בטרנספר ללנסויש ( 8 שעות לבריירינייאס) ושהו במקום כמה ימים> סעו לשדה התעופה בסאו לואיס (4 שעות) וטוסו משם ליעד הבא> או כמובן המסלול ההפוך.
מה לא לעשות? אל תהפכו את ג׳רי ליעד הבסיס שלכם ואז סעו משם ללנסויש ותחזרו לג׳רי. זה סיוט. לעוד מידע על המסלול שמשלב את ג׳רי ולנסויש ב9 ימים לחצו כאן.
טיפ חשוב לגבי נסיעות הטרנספר באיזור.
אל תעשו את הנסיעות האלה במהלך הלילה. כן, כשעוזבים בלילה אתם חוסכים כסף על לינה המלון ואפשר לישון במהלך הנסיעה אבל כמו שהרבה מטיילים אחרים סיפרו, הנסיעה בלילה ממש מפחידה באיזורים האלה. הדרכים חשוכות לגמרי, לפעמים יורד גשם ואז הכל הופך להיות יותר מסוכן (אנחנו החלקנו בכביש וכמעט הסתובבנו לגמרי). בנוסף, משיחות אישיות שהיו לי עם הנהגים גיליתי שהם לא ממש ישנים כמו שצריך לפני הנסיעות הארוכות האלה ולפעמים הם נוהגים 20 שעות ברצף (למעט עצירות לאוכל וכאלה).
מחירים וסוכנויות:
גרי ללנסויש: 200-250 ריאל
Unitur Vigens +55 88 9746-4536
לנסויש לסאו לואיס: 70 ריאל
Faiker +55 98 8884-6587
איפה לישון בלנסויש:
שני העיירות הקרובות לפארק הן סנטו אמארו (Santo Amaro) ובריירינייאס (Barreirinhas) בריירינייאס היא קצת גדולה יותר ותשתיות התיירות יותר מפותחות בעו סנטו אמארו מתויירת פחות ויש פה פחות תשתיות ואפילו האינטרנט לא להיט.
אופציה נוספת היא אטינס (Atins)- כפר קטנטן בתוך הכפר הלאומי. הכפר הזה הוא הבחירה המושלמת לאלו שמגיעים לאיזור לגלישת רוח. אטינס מבודדת לחלוטין כך שאין שם אינטרנט או קליטה (ותצטרכו איתכם מזומנים). גם ענייני מים וחשמל לא ממש נוחים שם. אבל אם אתם מחפשים להתנתק מהכל זה המקום המושלם. הכפר ממש באמצע הפארק ליד נקודת המפגש של הנהר והחוף. בעלי חיים מסתובבים בשטח בחופשיות.
אנחנו ישנו בבריירינייאס בריזורט פורטו פרגיסאס (Porto Preguicas Resort), הריזורט הכי טוב באיזור. צפו במלון פה.
מלונות באיזור לנסויש
Porto Preguicas Resort, Barreirinhas:
הבחירה לשהות במלון הזה הייתה מדימה כי אין הרבה מה לעשות באיזור ולפעמים מזג האויר לא אופטימלי כך שזה עזר שהיה לנו מלון וחדר מדהימים.
המלון מוקף בטבע וממוקם לרגלי הנהר. החדרים הם כמו צימרים מרווחים עם ערסל בכניסה.
יכול להיות שתמצאו נמלים במקלחת ותראו צפרגעים, לטאות ופרפרים בשטחי המלון.
בנוסף, בגלל שהחדרים מפוזרים על שטח רחב אין וויפיי בחדרים אלא רק באיזור הלובי.
הדבר הכי טוב במלון הוא בהחלט הבריכה, או יותר נכון הבריכות. יש את בריכת הלגונה- בריכה עם חול בתחתית, הבריכה ״הרגילה״ (משעמם כבר חחח) והבריכה השחורה- בריכה שממולאת במים מהנהר הצמוד (לא, תודה). אנחנו בילינו את מירב זמננו בבריכת הלגונה ועפנו עליה. אם יורד גשם תוכלו ליהנות מאיזור המשחקים שלהם (עם שולחן ביליארד) או מחדר הכושר (די בסיסי) שלהם. אה וציינתי כבר שיש שיעורי קרמיקה חינמים?
אל תשכחו לקום מוקדם כדי ליהנות מארוחת הבוקר המפנקת שם תמצאו את כל הפירות שתוכלו לחשוב עליהם, מיצים טבעיים, לחם ומאפים, טפיוקה וכמובן עוגות ועוד עוגות. אין הרבה אופציות טבעוניות אבל אני קניתי ממרח ארטישוק מהסופר והייתי אוכלת צנימים עם ממרחק כשכבר לא היה בא לי צנים עם ריבה. אחרי שעת ארוחת הבוקר המלון פותח את המסעדה שלו עד לערב.
מסלול טיול בלנסויש ועלויות
אני ביקרתי בלנסויש עם אחותי הצעירה בטיול אחרי הצבא שלה. שהינו בלנסויש 4 לילות בריזורט המדהים. המסלול שלנו ועלויות:
הנסיעה שלנו מג׳רי יצאה ב12 בצהריים והגענו למלון בסיבות 8 בערב. במהלך הנסיעה עצרנו לארוחת צהריים ולהוציא מזומן כי אין מכונת כספומט בג׳רי ורצינו לשלם לנהג. עלה לנו 210 ריאל לכל אדם והיינו 6 אנשים בג׳יפ המזוודות והמוצ׳ילות שלנו היו קשורות לגג של הג׳יפ ואנחנו התעקשנו שהנהג יכסה אותם עם ברזנט כי לחברים שלנו נרטבו המוצילות לגמרי בנסיעה כמה ימים לפני כן.
הגענו לריזורט בסביבות 8 בערב ודי נרגענו בלובי עד שהלכנו לישון.
קמנו מוקדם כדי לנצל את ארוחת הבוקר המדהימה במלון. ירד גשם און אנד אוף אז החלטנו לקחת יום רגיעה אחרי שהגוף שלי היה משותק בגלל אחת הנסיעות באגי שעשינו בג׳רי ואז הנסיעה בוואן ללנסויש. עשינו ״שיעור״ קרמיקה חינמי במלון וכשהפסיק לרדת גשם פשוט נהננו מהבריכה.
בלילה לקחנו מונית למרכז העיר ואכלנו ארוחת ערב איטלקית ב La Terrazza Pizzaria. לא היו הרבה אופציות טבעוניות אז לקחתי פימה מרינרה (פיצה בלי גבינה) אבל היו הרבה אופציות צמחוניות ואפילו פסטה פסטו.
לקחנו סיור של חצי יום ללגונה הכחולה ביקרנו ב3 לגונות יפייפיות וחזרנו בזמן ארוחת הצהריים. הבעיה היחידה שהייתה לנו הייתה בחזור בגלל שהגענו בעונה הגושה הרכב ספארי שלנו נתקע בלגונות קטנות בדרך עם מים חומים מסירחים והמים חדרו לאוטו (אנחנו ישבנו באוטו ולא במושבים המורמים). זה היה די מזעזע והיינו צריכות ממש להתנתקות מהמים המסריחים אח״כ. אבל, שרדנו ועדיין עפנו על הסיור.
את שאר היום בילינו בבריכה ובערב יצאנו שוב ואכלנו קערת אסאי מפנקת ב Eco Açai.
בגלל שהגב שלי כבר היה במצב יותר טוב החלטנו לעשות סיור טרקטרונים שבו אנחנו נוהגות בפארק הקטן יותר- Pequenos Lencois. אבל לצערי עשיתי החלטה גרועה ביותר והחלטתי לקחת סיור פרטי עם נהר בפארק הגדול- Grande Lencois. מה שלא ידענו זה שאנחנו לא נוהגות בטרקטרון במקרה הזה (כי זה מסוכן באיזור הזה של הפארק הלאומי) ושיהיה נהג שייקח אותנו. מה שזה אומר זה שהיינו 3 אנשים על טרקטרון פיצי. זה היה סיוט!
אקצר לכם את הסיפור- שילמנו 400 ריאל ל2 אנשים ובילינו שעותתתת על הטרקטורון בסבל נוראי וזיכנו לשחות בלגונה אחת בלבד ואכלנו צהריים בכפר אטינס וזהו. והנה הפרטים שיבהירו לכם למה בחיים לא כדאי לכם לעשות אותו דברים.
אז ככה… הסניעה לפארק הייתי ארוכה ממש… בערך שעה נסיעה שבה אנחנו נתלות על הטרקטורון ומחזיקות במוטות ברזל בצדדים כדי לא לעוף ממנו. בגלל שהפארק הגדול הוא המקום בו נוהגים רכבי ספארי גדולים כאלה היינו חייבים ללכת לפי הסימונים של הצמיגים שלהם ובגלל שהטרקטורון שלנו קטן יותר אז תמיד נסענו על נתיב אחד של הצמיגים הגדולים ופשוט העברנו את כל הנסיעה כשנאחנו נתלות באלכסון.
זה יכול להיות סבבה לגמרי אם מדובר בנסיעה של כמה דקות אבל היינו ככה שעות. אחרי 40 דקות לא יכולתי להזיז את הצוואר מרוב שנתלינו לצד אחד כל הזמן.
בסוף הגענו לפארק וראינו את הדיונות והלגונות היפייפיות מה שגרם לנו לשכוח מהסבל שעברנו לכמה רגעים. שחינו באחת הלגונות ואז חזרנו לטרקטורון לנסיעה שהייתה נראית אינסופית. ניסינו להגיע לכפר אטינז שנמצא ליד החוף אבל לא יכולנו למצוא את הדגלים הקטנטנים שמשמשים כסימוני דרך. גם אני וגם אחותי היינו בטוחות שזהו הלכנו לאיבוד בפארק הענק הזה. לא ראינו שום מכוניות באיזור אבל רק כמה סימונים של מציגים שניסינו לעקוב אחריהם. לבסוף מצאנו את סימון הדרך ועקבנו אחרי הדגלים בערך שעה עד שהגענו לאטינס.
עד שהגענו לשם כבר היינו מותשות. הגוף שלנו היה מותש לגמרי והחלטנו לאכול ארוחת צהריים לפני שנלך לראות את נקודת המפגש בין החוף לנהר. אבל כמובן המדריך שכח לוודא שאנחנו יכולים ללכת לשם בשעה שכבר סיימנו לאכול ואז הגאות הגיעה ולא יכולנו להגיע לשם עם הטרקטורון הקטן שלנו. היינו גם אמורות לבקר באחד המפלים באיזור אבל גם זה לא היה אפשרי.
אז מתוך המחשבה שיש לנו עוד לעשות את הדרך חזרה החלטנו פשוט לחזור ולוותר. הדרך חזור הייתי אפילו יותר סיוטית ובאיזשהו שלב ביקשתי מהנהג לעצור ליד רכבי הספארי שעשו סיורים כדי שאוכל לחזור איתם. היינו צריכים לחכות 30 דקות עד שרכב הספארי חוזר לעיר והנהג הבטיח שנותרו רק 40 דקות נסיעה ואנחנו מגיעות הביתה אז החלטתי להמשיך איתו. זאת הייתה הטעות הכי גדולה כי אז בחזור הגענו לשלולית שחורה ענקיתתת עם בועות של סרחון שעולות ממנה ואני חוויתי התקף פאניקה מטורף בגלל שידעתי שלא נוכל לחצות את הדבר הזה עם הטרקטורון בלי לטבול במים המסריחים האלה. ידעתי שיש עוד רכב ספארי מאחורינו והחלטתי שאני לא מסוגלת לחצות את האגם הקטן השחור הזה ושאני עוברת לרכב של סיור אחר.
הגענו למלון בסוף בסביבות 7 בערב ופשוט נרגענו מהיום הסיוטי הזה בחדר. למחרת הגב והצוואר שלי היו משותקים לגמרי.
קמנו מוקדם ואחרי שיברנו עם כמה סוכנויות החלטנו לקחת טיסה של 30 דקות מעל הפארק. זו הייתה הדרך הכי טובה לסיים את הטיול בלנסויש. הנה מה שתוכלו לראות בטיסה מעל הפארק
לאחר מכן עשינו צ׳ק אאוט ולקחנו הסעה לסאו לואיס במרחק 4 שעות נסיעה. העלות הייתה 70 ריאל לאדם. הטיסה שלנו מסאו לואיס למנאוס הייתה ב6 בבוקר ביום למחרת אז החלטנו לשהות שם ללילה אחד.
כמה עולה לבקר בלנסויש מראניינסס?
ההוצאה הכי יקרה תהיה כנראה הטיסה הפנימית שתצטרכו לקחת בתוך ברזיל. חוץ מזה הפוסאדות והאוכל באיזור לנסויש זולים יותר ממקומות אחרים בברזיל.
הנה העלויות של הטיול שלנו (לאדם)
- הסעה מג׳רי לבריירינייאס– 210 ריאל
- לינה: 600 קיאל (4 לילות)
- אוכל: 400 ריאל
- הסעה לסאו לואיס: 70 ריאל
- טיסה מסאו לואיס למנאוס: 500 ריאל לאדם
עלות כוללת של 3 ימים 4 לילות- 1800 ריאל לאדם
לשמירת הפוסט בפינטרסט
