שבועיים בבנגקוק כנוודת דיגיטלית – איפה לישון, לעבוד ואיך נראים החיים בעיר

בנגקוק היא מסוג הערים שאפשר להגיע אליהן לכמה ימים ולגלות פתאום שעברו שבועיים.

יש בה כמעט הכול – אוכל מעולה, בתי קפה בכל פינה, תחבורה נוחה יחסית, אינטרנט טוב, קניונים ענקיים, חיי לילה וכמובן קהילה גדולה מאוד של זרים ונוודים דיגיטליים.

אבל בניגוד ליעדים כמו צ'אנג מאי או הוי אן, בנגקוק היא לא בדיוק המקום שבו יורדים למטה עם הלפטופ ומיד פוגשים את כל קהילת הנוודים בעיר.

זו עיר עצומה, ולכן אם אתם מגיעים לכאן לתקופה ורוצים גם לעבוד – האזור שבו תבחרו לגור ישפיע מאוד על החוויה שלכם.

אחרי שבועיים בעיר, הנה הדברים שהייתי לוקחת בחשבון.

איפה לישון בבנגקוק?

אם אתם מגיעים לבנגקוק כדי לעבוד מרחוק, אני ממליצה קודם כל לבחור מקום שנמצא קרוב ל-BTS או ל-MRT.

על המפה הכול יכול להיראות קרוב, אבל בבנגקוק נסיעה של כמה קילומטרים יכולה להפוך בקלות למסע, במיוחד בשעות העומס.

Sukhumvit

זה כנראה האזור הכי נוח למי שמגיע לעיר בפעם הראשונה ורוצה להיות קרוב להכול.

לאורך Sukhumvit תמצאו המון מסעדות, בתי קפה, קניונים, חדרי כושר ומקומות לעבוד מהם.

אזורים כמו Asok, Phrom Phong, Thong Lor ו-Ekkamai פופולריים מאוד בקרב זרים, אבל המחירים בהתאם.

אם חשוב לכם לצאת מהדירה, ללכת לבית קפה ולהיות מוקפים באנשים – זה אזור שהייתי בודקת.

Ari

Ari מרגיש קצת פחות כאוטי ממרכז Sukhumvit.

יש בו המון בתי קפה יפים, מסעדות קטנות ואווירה יותר שכונתית. הוא עדיין מחובר ל-BTS, כך שאפשר להגיע יחסית בקלות למרכז העיר.

אם אתם מתכננים להישאר בבנגקוק קצת יותר מכמה ימים ורוצים להרגיש שיש לכם "שכונה" – זו אופציה טובה.

On Nut והאזורים מסביב

אם אתם מחפשים מחירים קצת יותר נוחים ועדיין רוצים להישאר על קו ה-BTS, שווה להתרחק מעט מהמרכז.

ככל שמתרחקים מ-Asok ו-Phrom Phong אפשר בדרך כלל למצוא דירות גדולות יותר ומחירים נוחים יותר, ועדיין להגיע למרכז ברכבת.

אני בחרתי לישון באזור On Nut, בעיקר בגלל השילוב בין המחיר, הנגישות והתחושה המקומית יותר. הדירה הייתה במרחק הליכה מה-BTS, וזה היה מבחינתי תנאי חשוב – לא רציתי להיות תלויה במוניות בכל פעם שאני יוצאת לעבוד או לאכול.

שילמתי בערך 1,200 באט ללילה עבור דירה קטנה ומאובזרת, עם מטבחון, שולחן עבודה ואינטרנט יציב. היא לא הייתה מפוארת במיוחד, אבל הייתה נוחה מספיק לשבועיים, ובזכות הקרבה לתחנה יכולתי להגיע בקלות ל-Sukhumvit, למרכזי קניות ולבתי קפה באזורים אחרים.

בדיעבד, אני חושבת שזו הייתה בחירה טובה. אם הייתי מגיעה לחופשה קצרה, אולי הייתי בוחרת באזור מרכזי יותר, אבל לשהייה של שבועיים ולעבודה מרחוק היה לי חשוב יותר שיהיה לי בסיס נוח ושקט יחסית.

לעבוד מבנגקוק – בית קפה או Co Working?

אחד הדברים שלא חסרים בבנגקוק הוא מקומות לפתוח בהם לפטופ.

יש בעיר מאות בתי קפה, ובאזורים שבהם יש הרבה זרים די רגילים לראות אנשים שיושבים כמה שעות ועובדים.

אני אישית אוהבת לגוון – יום אחד לעבוד מבית קפה, יום אחר מחלל עבודה, ובימים עמוסים פשוט להישאר בדירה.

חללי עבודה שיתופיים

אם יש לכם הרבה שיחות זום או שאתם צריכים יום עבודה רציני, הייתי בוחרת Co Working ולא מסתמכת רק על בתי קפה.

היתרון הגדול הוא כמובן שולחן נוח, אינטרנט יציב, מזגן וחללים שבהם אפשר לעשות שיחות בלי להרגיש שאתם מנהלים ישיבת צוות באמצע בית קפה.

במהלך השהייה שלי ניסיתי את The Hive ב-Thong Lor ואת Common Ground ב-CentralWorld. שניהם היו נוחים לעבודה, אבל נתנו חוויה קצת שונה.

The Hive הרגיש יותר כמו חלל עבודה קלאסי, עם שולחנות מסודרים, חדרי ישיבות ואנשים שבאמת הגיעו לעבוד יום שלם. אהבתי במיוחד את האפשרות לשבת באזור שקט בלי להזמין כל שעה משהו נוסף.

Common Ground היה יותר חברתי ומעוצב, עם אזורים פתוחים, מטבחון ואווירה בינלאומית. הוא התאים לי יותר לימים שבהם רציתי לעבוד כמה שעות וגם להכיר אנשים.

מחיר יומי נע בדרך כלל סביב 300-500 באט, תלוי בחלל ובסוג הכניסה. אם אתם נשארים יותר מכמה ימים, שווה לבדוק כרטיס שבועי או חבילה חודשית – לפעמים זה יוצא משתלם יותר מכמה ימי כניסה בודדים.

בתי קפה

פה לבנגקוק יש יתרון ענק.

כמעט בכל שכונה אפשר למצוא בתי קפה מעוצבים עם אינטרנט, מזגן ושולחנות שאפשר לעבוד מהם.

ב-On Nut עבדתי כמה פעמים מ-The Coffee Club, שהיה נוח במיוחד לבקרים שבהם רציתי להתחיל את היום בלי לנסוע רחוק. ב-Ari אהבתי יותר את האווירה של Porcupine Café, שהיה קטן ושקט יחסית, עם שולחנות נוחים ואנשים שישבו לעבוד במשך שעות.

עם זאת, אם אתם צריכים לעבוד יום שלם, שווה לבדוק מראש שיש שולחנות נוחים ושקעי חשמל. בית קפה שנראה מושלם באינסטגרם לא תמיד מושלם אחרי ארבע שעות מול המחשב.

עוד דבר שכדאי לזכור הוא שבחלק מבתי הקפה מצפים שתזמינו משהו נוסף אם אתם נשארים זמן רב. לכן אני משתדלת לא לתפוס שולחן גדול בשעות העומס, ובימים שבהם יש לי הרבה שיחות מעדיפה לעבוד מחלל מסודר.

איך מתניידים בבנגקוק?

אני מנסה להשתמש כמה שיותר ב-BTS וב-MRT.

בשעות העומס זו בדרך כלל הדרך הכי צפויה להתנייד בעיר, ובגלל זה גם כל כך חשוב לבחור מקום לינה שנמצא קרוב לתחנה.

לנסיעות שלא מסתדרות עם הרכבת אפשר להשתמש ב-Grab או Bolt.

יש גם מוניות וטוקטוקים בכל מקום, אבל אם אתם גרים בעיר ולא רק מטיילים בה ליומיים, די מהר מבינים שעדיף לא לבנות את היום סביב נסיעות ארוכות בכבישים.

בפועל, רוב הימים שלי התחילו בהליכה קצרה ל-BTS, ומשם המשכתי לאזור שבו רציתי לעבוד או לטייל. נסיעות שנראו קצרות באפליקציה לקחו לפעמים חצי שעה ויותר בגלל עומסי התנועה, ולכן למדתי לתכנן את היום סביב התחנות ולא רק סביב המרחק.

ומה לגבי עבודה בשעות של ישראל?

אחד היתרונות של תאילנד מבחינתי הוא הפרש השעות.

אפשר להתחיל את הבוקר יחסית רגוע, לעבוד כמה שעות על דברים שלא דורשים שיחות, לצאת לאכול או להתאמן – ורק אחר כך להתחיל את החלק של היום שבו ישראל מתעוררת.

מצד שני, מי שעובד עד שעות מאוחרות בישראל עלול למצוא את עצמו בשיחות גם בלילה בתאילנד.

זה מאוד תלוי בסוג העבודה שלכם ובכמה אתם יכולים לשלוט ביומן.

אני ניסיתי לרכז את השיחות לשעות אחר הצהריים והערב, ולהשאיר את הבוקר למשימות שדורשות ריכוז. זה עבד לי ברוב הימים, אבל היו גם ערבים שבהם מצאתי את עצמי מול המחשב הרבה אחרי שתכננתי לסיים.

לכן, אם אתם עובדים מול ישראל, כדאי לא רק לבדוק שהאינטרנט טוב, אלא גם לוודא שהדירה או חלל העבודה נוחים לשיחות בשעות מאוחרות.

כמה זמן כדאי להיות בבנגקוק?

לדעתי יש הבדל גדול בין להגיע לבנגקוק לשלושה ימים לבין לחיות בה שבועיים.

בטיול קצר קל לראות בעיקר את הפקקים, החום והקניונים.

כשנשארים קצת יותר זמן, מתחילים למצוא את בתי הקפה הקבועים, המסעדה ליד הבית, חדר הכושר והשכונה שאתם אוהבים.

אני לא בטוחה שבנגקוק מתאימה לכל נווד דיגיטלי – מי שמחפש טבע, שקט וקהילה קטנה כנראה יעדיף מקומות אחרים בתאילנד.

אבל אם אתם אוהבים ערים גדולות ורוצים מקום שבו באמת יש הכול – היא יכולה להיות בסיס מעולה.

מבחינתי, שבועיים היו פרק זמן טוב כדי להבין את העיר בלי להרגיש שאני רק עוברת בין אטרקציות. הייתי נשארת גם חודש, אבל כנראה מחלקת את הזמן בין שני אזורים שונים כדי לקבל חוויה מגוונת יותר.

הדבר שהכי אהבתי היה כמה קל לבנות לעצמי שגרה: לעבוד בבוקר, לצאת לאכול, לנסוע לשכונה אחרת אחר הצהריים ולחזור בערב לדירה. הדבר שהכי פחות אהבתי היה החום והעומס בכבישים – במיוחד בימים שבהם הייתי צריכה להגיע לצד אחר של העיר.

רוצים להישאר בתאילנד לתקופה ארוכה? הכירו את ויזת DTV

אם שבועיים הופכים לחודש, וחודש מתחיל להפוך לתקופה ארוכה יותר, בשלב מסוים עולה גם שאלת הוויזה.

בשנים האחרונות תאילנד השיקה את ויזת ה-DTV, שמיועדת בין היתר לנוודים דיגיטליים, עובדים מרחוק ופרילנסרים.

הוויזה תקפה לחמש שנים ומאפשרת כניסות מרובות, כאשר בכל כניסה ניתן לשהות בתאילנד עד 180 ימים. הדרישות והמסמכים יכולים להשתנות בהתאם למקום שממנו מגישים את הבקשה, ולכן חשוב לבדוק את התנאים העדכניים לפני שמתחילים בתהליך.

כשביררתי לגבי התהליך נעזרתי ביואב בולשטיין, שעשה לי סדר בדרישות ובאפשרויות של הוויזה.

יואב גם כתב מדריך מפורט על ויזת DTV לתאילנד, שבו תוכלו לקרוא על התהליך, התנאים והדברים שכדאי לדעת לפני שמגישים בקשה.

אם אתם מתכננים להפוך את תאילנד לבסיס שלכם ולא רק להגיע לחופשה קצרה, שווה להכיר את האפשרות הזאת.

למי הייתי ממליצה לעבוד מבנגקוק?

בנגקוק יכולה להתאים מאוד למי שאוהב עיר גדולה ורוצה הרבה אפשרויות סביבו.

אם חשוב לכם:

• אינטרנט טוב ומקומות לעבוד מהם
• מבחר כמעט אינסופי של מסעדות ובתי קפה
• תחבורה ציבורית טובה
• חדרי כושר, קניונים ושירותים בכל שעה
• קהילה בינלאומית גדולה
• טיסות נוחות כמעט לכל מקום באסיה

כנראה שתסתדרו כאן מצוין.

אם אתם מחפשים מקום קטן שבו כולם מכירים את כולם, טבע מחוץ לחלון וקצב חיים איטי – הייתי מסתכלת דווקא על יעדים אחרים בתאילנד.

לסיכום

שבועיים בבנגקוק נתנו לי מספיק זמן כדי לעבור מהתחושה של "אני מטיילת בעיר ענקית" לתחושה קצת יותר יומיומית.

וזה בעיניי הקסם שלה.

לא חייבים להספיק כל אטרקציה ולא חייבים להיות כל יום במקום חדש. אפשר לבחור שכונה, למצוא בית קפה שאוהבים, לעבוד, לאכול טוב ולתת לעיר להפוך לרגע לבית.

אני בהחלט יכולה לדמיין את עצמי נשארת בבנגקוק חודש, במיוחד אם הייתי בוחרת מראש דירה נוחה ליד ה-BTS ומחלקת את ימי העבודה בין הבית, בתי קפה וחללי עבודה. העיר לא תמיד קלה – היא חמה, רועשת ועמוסה – אבל יש בה מספיק אפשרויות כדי שכל אחד יוכל לבנות לעצמו שגרה שמתאימה לו.