סיור פבלות בריו דה ז'ניירו: הטוב, הרע והמכוער

סיורים בפאבלות הם האטרקציות התיירותיות הכי הפופולריות אבל הכי בעייתיות בריו. חושבים על לעשות פבלה טור?

הסיורים הם בהחלט חוויה ייחודית שמציעה הצצה אמיתית לפבלות בריו. אבללל הסיורים האלה גם יכולים להיות בעייתיים כי הופכים את האתגרים של תושבי הפאבלות לאלמנט תיירותי, מחזקים סטריאוטיפים שליליים ומפספסים את המציאות המורכבת של החיים של התושבים.

אני עשיתי את הסיור הראשון שלי בפבלה בשנת 2011, כשכל מה שידעתי היה ממה שראיתי בטלנובלות ברזילאיות. בזמנו זו היתה עוד אטרקציה תיירותית ברשימה שלי, אז לא חשבתי על זה יותר מדי.

אחרי שחזרתי מהטיול הגדול (3 חודשים בברזיל), החלטתי לעשות תואר בלימודי אמריקה הלטינית, עם דגש על קולנוע ברזילאי והייצוג של הפבלות. במהלך הלימודים שלי, ביקרתי בפבלה של וידיגל פעמים רבות כחלק מהמחקר שלי לגבי העמותה Nós do Morro.

אני מבינה את המשיכה לפבלות ואת הרצון לעשות סיור ולראות איך החיים שם באמת ואם הם דומים למה שראיתם בסרטים וסדרות.

היום, אני משתדלת ללמוד על כל פעילות תיירותית שקשורה לתרבויות מקומיות, שעשויות להשפיע על הסביבה או שכוללות בעלי חיים.

לפני שאתם עושים החלטה, קחו רגע להבין מה באמת כרוך בביקור בפבלות. בסוף גם אתן לכם דרכים חלופיות שיאפשרו לכם להכיר את הפבלות של ריו אבל בצורה מכובדת.

מהי פבלה?

פבלות הן יישובים לא פורמליים עם אסוציאציה לעוני ופשיעה. אבל במציאות הם הרבה יותר מורכבות.

הפבלה הראשונה הוקמה על ידי ותיקי מלחמת קאנודוס שהתיישבו במורו דה פרובידנסיה כמחאה לאחר שלא קיבלו פיצוי על השירות במלחמה. המקור לשם "פבלה" הוא כנראה מהשיח שנקרא "פבלה" שגדל בבאיה, המקום שבו התרחשה מלחמת קאנודוס.

היום יש בריו דה ז'ניירו מעל ל-700 פבלות, כל אחת עם המאפיינים והאתגרים הייחודיים שלה. למעשה, אין דרך אחת להגדיר מהי הפבלה.

מיום הקמתן, הפבלות שיבשו את התמונה האידיאלית של ריו כעיר מודרנית ומתקדמת, ויצרו ניגוד חד בין הMorro (הגבעות שבהן ממוקמות הפבלות) לבין הAsfalto (העיר הפורמלית שמתחת). חלוקה זו עיצבה את המרקם החברתי של ריו במשך עשרות שנים.

במשך עשרות שנים, תושבים חיו תחת איום מתמיד של פינוי בכוח, מציאות שמשפיעה עדיין על כמה אזורים היום. לקראת גביע העולם ב-2014 ואולימפיאדת 2016, פבלות רבות עברו תהליך של ״פיוס״ עם הקמת יחידות משטרת הפיוס (UPP), שנועדו להפחית פשע ולשפר את הבטיחות. למרות שהתוכנית הניבה תוצאות מעורבות, היא סימלה מאמץ לשלב את הפבלות בעיר הרחבה.

למרות האתגרים, המצב בהרבה פבלות השתפר עם תשתיות טובות יותר. הבתים נבנו בצורה יותר טובה, חלקם כוללים בריכות ואפילו מושכרים בתור אייר בי אנד בי.

ההיבט הקהילתי, שמכונה לעיתים "Comunidade", הוא מרכזי בחיי הפבלה, ומדגיש את הטבע הסולידי והקשור של השכונות הללו.

פבלה טורס

סיורי פבלה התחילו לתפוס תאוצה בערך ב-2005, ומתרחשים בדרך כלל ברוסיניה או ווידיגל, הפבלות הגדולות והנגישות ביותר באזור התיירותי של Zona Sul.

הפופולריות של סיורי הפבלות זינקה לאחר הצלחת הסרט "עיר האלוהים" (2002), שהציג לקהל ייצוג אלים של החיים בקהילות הללו. הסרט הזה האיר אור על האתגרים של התושבים, אבל גם עורר הרבה מחלוקת בגלל הייצוג של פבלה אלימה שנמצאת במלחמה תמידית בה את סצנות קשות של ילדים ונערים הורגים זה בזה. כתוצאה מכך, הרבה תיירים מבקרים בפבלות בתקווה לחוות את הסכנה שהוצגה בסרטים, מה שמגביר את האקזוטיזציה של השכונות הללו ומחזק סטריאוטיפים מזיקים.

בזמן הטיול שלי בברזיל, פגשתי המון מטיילים שהתעניינו בפבלות נטו כי הם חיפשו את הריגוש שבסכנה. אחד אפילו אמר, "אני רוצה לראות ילדים עם רובים!" כמובן, זו לא דוגמא מייצגת אבל היא בהחלט מדגישה את הגישה הבעייתית כלפי השכונות הללו.

למרות שסיורי פבלה יכולים להיות מרתקים, חשוב שיהיה לכם את כל המידע לפני שאתם מחליטים לעשות אחד. הם יכולים להציע הצצה אמיתית לחיים של הקהילות הללו, אבל מאוד מורכבים מבחינה מוסרית. מצד אחד, הם יכולים לספק הכנסות למדריכים ולעסקים מקומיים, אבל מצד שני, הם יכולים להפוך חיים אמיתיים לתצוגה תיירותית.

סיורי פבלה: הטוב, הרע והמכוער

סיורי פבלה מעוררים מחלוקות ממספר סיבות:

הטוב: היכרות וחיבור לפבלה
אתם אתם מעוניינים לראות איך תושבי הפבלה חיים, הסיורים יכולים לתת לך הצצה לעולם שלהם.

חלק מהסיורים מועברים על ידי מדריכים מקומיים ומטרתם להעלות מודעות לגבי המאבקים והחוזקות של הקהילה. הם מתמקדים לרוב באומנות, תרבות ובפרויקטים חברתיים שקורים בתוך הפבלה, ובעצם עוזרים לסתור סטריאוטיפים שליליים.

בנוסף, הם יכולים להעלות מודעות לצרכים שבקהילות הללו, ואולי לעודד שיפורים בתשתיות ולהביא להזדמנויות כלכליות.

הרע: טיפוח תפיסות שגויות
מהסיורים המדריכים הם לא מקומיים, והרווחים לא חוזרים לתושבים אלא לסוכנויות חיצוניות.

חלק מהסיורים עשויים להתמקד בפרובוקציות או בסטריאוטיפים במקום לתת לכם את התמונה המלאה של חי היומיום בפבלה. הייצוג הזה גורם לרבים לנסות לקטלג את סיורי הפבלות כטוב או רע אבל שום דבר בחיים הוא לא שחור או לבן.

בנוסף, הרבה פעמים הסיורים נותנים רושם לא מדויק והתיירים חושבים שהם מבקרים בעיר האלוהים מהסרט המפורסם. למעשה הם כנראה , הם כנראה מבקרים באחת הפבלות באזור התיירותי של Zona Sul, בעוד שהפבלה האמיתית Cidade de Deus לעולם לא הצליחה לבסס את מעמדה כאתר תיירותי בגלל שהיא רחוקה מהאזורים התיירותים.

המכוער:

סיורי הפבלות עוררו מחלוקת כי תיירות מקושרת להנאה והפבלה בכלל מקושרות לעוני. הדיסוננס הזה גרם לתייג את הסיורים כ״תיירות עוני״ וגילמו את האקזוטיזציה של ״האחר״.

הביקורת הגדולה ביותר הייתה נגד הסיורים שמתרחשים בג׳יפים ונותנים את התחושה של ״חווית ספארי״ בה צופים על התושבים כמו על חיות פרא.
זה מה שלחוקרת ועתינואית, איוונה בנטס (Ivana Bentes) היה להגיד על הסיורים האלה:

" הסצנה נפוצה בקופקבנה. ג'יפ ירוק ענק, עמוס בתיירים לבושים כאילו הם בדרכם לספארי באפריקה, חוצה את Avenida Atlantica מהמלון Copacabana Palace. טיול הג'יפים לוקח אנשים מכל הלאומים לראות מ'קרוב', או מראש הג'יפ את 'בית הגידול הטבעי' של עוני, שהשתלב בצורה אירונית בדימוי התיירותי והפולקלורי של ריו דה ז'ניירו."

גם אם מחשיבים את האספקטים החיוביים, ההשפעה הכללית של הסיורים האלה מוגבלת. רוב התיירים הם לא ברזילאים, ובדרך כלל מבלים רק זמן קצר בברזיל, כך שהפוטנציאל לשינוי חברתי משמעותי ומעמיק הוא מינימלי.

איך לבחור את סיור הפבלה הנכון?

אם אתם בכל זאת מחליטים לצאת לסיור פבלה, הנה כמה דברים שצריך לקחת בחשבון:

כבדו את התושבים: התייחסו בכבוד לתושבים החיים בפבלות. בקשו רשות לפני שאתם מצלמים, אל תתיחסו לסיור בתור לספארי, ודברו עם המקומיים בכבוד.

בחרו מדריך מקומי: תשתדלו שהסיור שלכם יועבר על ידי תושב הפבלה. מדריכים מקומיים הם יותר אותנטים ויכולים להציע תובנות עמוקות יותר לגבי הקהילה.

התרכזו בפרויקטים חברתיים: בחרו סיורים שמדגישים פרויקטים קהילתיים, יוזמות חברתיות או אירועים תרבותיים. כך תוכלו לתמוך בקהילה ולצאת עם חוויה משמעותית יותר.

איך לבקר את הפבלה בלי סיור?

אם אתם לא מרגישים בנוח עם רעיון של סיור פבלה, ישנן דרכים חלופיות להכיר את הקהילות בריו בצורה יותר טבעית ומכבדת.

• טיפוס לפסגת Morro Dois Irmãos:
  
  הטרק מתחיל בפבלה וידיגל (Vidigal) וברגע שתגיעו לפסגה תזכו לראות נוף מרהיב של הבתים הצבעונים של הפבלה והאיזור הדרומי של ריו.
• התנדבות עם עמותות מקומיות: הרבה עמותות ללא מטרות רווח בריו עובדות ישירות עם הפבלות על פרויקטים הקשורים לחינוך, בריאות ואומנות.
• תמכו בעסקים מקומיים: הקדישו זמן למסעדות מקומיות, גלריות אמנות או מקומות מוזיקה בפבלה. אם אתם רוצים חוויה אפילו עוד יותר אותנטית תוכלו לשהות באייר בי אנד בי בפבלה.

לסיכום

הפבלות הם לא רק עוני או סכנה. הן קהילות תוססות ודינמיות עם היסטוריה ותרבות עשירה. לפני הביקור, הקדישו זמן ללמוד על הקהילות האלה ובחרו סיורים או פעילויות שלא יפרו את כללי המוסר שלכם.

תרגישו חופשי לכתוב לי אםיש לכם שאלות נוספות ב@reut.sugar.